🌴 קריביים · caribbean

💧

מקווה ישראל ה'

שיעור של הרב יהודה טאוב

"אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם": ה' כמקווה של ישראל, "וזרקתי עליכם מים טהורים" בדורנו, ודברי המהר"ל על טהרת יום הכיפורים

יום הכיפוריםרבי עקיבאהמהר"למקווהטהרהתשובהדבקות
▶ לצפייה בשיעור

🗺️ מפת האיים של השיעור

💧אשריכם ישראל5 גלויות🌧️וזרקתי עליכם מים טהורים5 גלויות🕊️סוד המקווה לפי המהר"ל8 גלויות
🏝️ 3 חלקים💌 18 גלויות🐚 80 פסקאות
💧
תחנה 1 מתוך 3

אשריכם ישראל

📜1

המשנה האחרונה ביומא

השיעור עוסק במשנה האחרונה של מסכת יומא, המסכת שעוסקת כולה ביום הכיפורים: "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם – אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'".

הרב העיר שהמילים האלה מוכרות היום בעיקר כשיר שמושר בל"ג בעומר. אבל הן נאמרו על יום הכיפורים. ואולי יש קשר: רבי עקיבא הוא שאמר אותן, ול"ג בעומר קשור לתלמידי רבי עקיבא.

ושתי שאלות במשנה: "לפני מי אתם מיטהרים" ו"מי מטהר אתכם". האם זה משחק מילים? ועוד: היא מביאה שני פסוקים. מה כל אחד מהם בא ללמד? וכיצד הפסוק "מקוה ישראל ה'", שמשמעו הפשוט תקווה, מתקשר לטהרה של מקווה?

השיעור כולו הוא ניסיון לענות על השאלות האלה, וכפי שנראה, התשובה מגלה את סוד הכפרה של יום הכיפורים.

☀️
השורה התחתונהרבי עקיבא חותם את מסכת יומא: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם".
🌊2

מקווה ותקווה

הפסוק "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'" בירמיהו, בפשוטו, אינו מדבר על מקווה טהרה כלל. הוא אומר שה' הוא תקוותם של ישראל: הם תולים בו את בטחונם ומקווים אליו. הרב העיר שרק חודש קודם לכן התכנסו בעיר נציגי הקהילות לשמוע תרחישים קשים, ובמצב כזה אדם יכול רק לקוות לבורא עולם שיציל אותו. וברוך ה', הסכנה ההיא חלפה.

אם כן, איך רבי עקיבא מקשר את הפסוק לטהרה? בעברית, אמר הרב, אין מקריות: אם שתי מילים בנויות מאותו שורש, יש קשר ביניהן. מה הקשר בין מקווה שטובלים בו, לבין אדם שתולה את תקוותו בה'?

בתורה נאמר: "יִקָּווּ הַמַּיִם... אֶל מָקוֹם אֶחָד". "יקוו" פירושו יתאספו, יתרכזו למקום אחד. מקווה הוא מקום שבו המים המפוזרים מתרכזים יחד. ותקוות האדם? אדם יכול לבטוח בכוחות רבים: בכוחו, בכסף, במערכות הגנה. מי שתולה את תקוותו בה', מרכז את כל הישועה שלו בנקודה אחת: הכל יבוא בסוף מבורא עולם.

ומכאן ההגדרה: להתרכז בנקודה אחת, שכל החלקים פונים אליה. וזה גם מקווה וגם תקווה.

ולכן אין זה צירוף מקרי שרבי עקיבא בחר דווקא בפסוק הזה: התקווה בה' והטהרה בה' הן שני צדדים של אותה דבקות.

☀️
השורה התחתונה"מקווה" ו"תקווה" מאותו שורש: לרכז את הכל לנקודה אחת.
🧑‍⚕️3

מי מטהר ובמה

ועכשיו לשתי השאלות של רבי עקיבא. הרב הסביר זאת במשל: אדם טמא מת בא אל הכהן, והכהן לוקח מי פרה אדומה ומזה עליו, והוא נטהר. יש כאן שני דברים: הכהן, שעושה את פעולת הטהרה, והמים, שהם החפץ המטהר.

רבי עקיבא שואל: ביום הכיפורים, מי עושה את הטהרה, ומה הדבר שמטהר? "לפני מי אתם מיטהרים" – מי הפועל. "ומי מטהר אתכם" – מה המטהר.

ועל שתי השאלות התשובה אחת: "אביכם שבשמים". הקדוש ברוך הוא הוא שעושה את הטהרה, כמו שנאמר "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". והוא גם המקווה עצמו: "מקוה ישראל ה'". לכן רבי עקיבא מביא שני פסוקים: "וזרקתי עליכם מים טהורים" – ה' כפועל, הזורק. ו"מקוה ישראל ה'" – ה' כחפץ המטהר.

ואת הרעיון הזה רואים גם בעבודת הכהן הגדול. בווידוי הוא אומר: "אָנָּא ה'", ובהמשך "אָנָּא בַּשֵּׁם". פעם "ה'" ופעם "בשם". "אנא ה'" – כנגד "לפני מי אתם מיטהרים". "אנא בשם" – כנגד "מי מטהר אתכם": הדבקות בה' היא המטהרת.

כך שתי השאלות של רבי עקיבא, שנראו כמשחק מילים, מתגלות כשני צדדים של סוד אחד.

☀️
השורה התחתונהבטהרה יש פועל ויש חפץ מטהר; ביום הכיפורים שניהם הם הקדוש ברוך הוא.
🛡️4

תקווה בשעת סכנה

הרב התעכב על המשמעות הפשוטה של "מקוה ישראל ה'", שהיא גם מסר לחיים. כשאדם שומע תרחישים קשים, כפי שקרה באותה תקופה כשכינסו את נציגי הקהילות לשמוע על אפשרויות מפחידות, הוא עלול להתפזר: לבטוח פעם בזה ופעם בזה, ולפחד מכל כיוון.

אבל מי שמרכז את כל תקוותו בנקודה אחת, בבורא עולם, מוצא בכך שלווה. הוא יודע שבסוף, כל הישועה באה ממנו. הוא אינו מזלזל באמצעים, אבל אינו תולה בהם את ליבו.

והרב העיר שברוך ה', הסכנה שעליה דיברו אז חלפה, ומי שפחד יכול היה לראות שהדברים נוהלו מלמעלה.

וזה הקשר העמוק בין תקווה למקווה: כמו שהמים המפוזרים מתכנסים למקום אחד ונעשים מקווה שמטהר, כך המחשבות והחששות המפוזרים של האדם, כשהם מתכנסים אל ה', נעשים כוח של טהרה וביטחון.

☀️
השורה התחתונהמי שמרכז את כל תקוותו בה', מוצא שלווה גם כשהתרחישים מפחידים.
🙏5

אנא ה' ואנא בשם

כדאי להתעכב על הווידוי של הכהן הגדול, שאנו אומרים בסדר העבודה ביום הכיפורים. על השעיר המשתלח היה הכהן הגדול אומר: "אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ עָווּ פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַּשֵּׁם, כַּפֶּר נָא...".

הרב הציע לשים לב בשנה הזאת, כשאומרים את הסדר: פעם אחת "אנא השם", ופעם "אנא בשם". מה ההבדל? לפי דברי רבי עקיבא, "אנא השם" הוא פנייה אל ה' כמי שעושה את הטהרה – "לפני מי אתם מיטהרים". ו"אנא בשם" – בתוך השם, בדבקות בו – זו הטהרה עצמה, "ומי מטהר אתכם".

כלומר, הכהן הגדול אינו רק מבקש מה' שיכפר. הוא גם מבטא את הדרך שבה הכפרה מתרחשת: על ידי שישראל נכנסים, כביכול, "בשם", דבקים בו.

וכשמבינים זאת, סדר העבודה של יום הכיפורים נעשה מלא משמעות: הוא תיאור של הדרך שבה עם ישראל נטהר, שוב ושוב, בכל שנה.

☀️
השורה התחתונהבווידוי של הכהן הגדול רמוזות שתי הפנים של הטהרה: ה' כמטהר, והדבקות בה' כמה שמטהר.
🌧️
תחנה 2 מתוך 3

וזרקתי עליכם מים טהורים

🌧️6

נבואת יחזקאל

הרב שאל: היכן נאמר בתנ"ך הפסוק "וזרקתי עליכם מים טהורים"? ובדק עם המשתתפים. הוא ביחזקאל, בנבואה מפליאה: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם". ומיד אחר כך: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".

יש כאן סדר. קודם ה' מקבץ את ישראל לארצם, גם כשהם עדיין רחוקים, עם עוונות רבים. ואחר כך, "וזרקתי עליכם מים טהורים".

מה הנמשל? בשיעור הציעו: ישיבות, לימוד תורה. והרב הסביר: ה' אומר שיבוא יום, והוא ישרה רוח טהרה בארץ ישראל. אנשים פתאום ירצו לשמוע את דבר ה', ירצו להתקרב לבורא עולם. רוח טהרה אדירה.

ואנחנו, אמר הרב, נמצאים באמצע המצב הזה. בהתחלה זה לא קרה, אבל בשלב מסוים נוצרה בארץ רוח שבה אנשים רבים רוצים להתקרב. הוא העיר שבבתי כנסת רבים בעירו, אחוז ניכר מן המתפללים הם מי שחזרו בתשובה בעצמם.

זו נבואה שקל לקרוא בה את דורנו: קודם קיבוץ גלויות, ואחר כך, לאט לאט, טהרה ותשובה.

☀️
השורה התחתונה"וזרקתי עליכם מים טהורים" נאמר על קיבוץ גלויות שבתחילתו העם רחוק, ואחר כך ה' משרה רוח טהרה.
🕯️7

אחרי יום הכיפורים

הרב העיר שתהליך התשובה הגדול בארץ ישראל התחיל דווקא אחרי מלחמת יום הכיפורים. אחרי מלחמת ששת הימים הייתה התעוררות, אבל היא כמעט לא הניבה תוצאות מעשיות. אחרי מלחמת יום הכיפורים התחיל משהו אחר.

הוא סיפר את מה ששמע: באותן שנים פעלו כמה ארגונים קטנים לקירוב, כל אחד לבד. יום אחד החליטו כולם להתאחד ולערוך יחד סמינר אחד, שבוע שלם. הגיעו כמה מאות משתתפים. ולפי מה שסופר לרב, ובהמשך גם אישר לו אחד מן המשתתפים, כמעט כל מי שהשתתף בסמינר הראשון חזר בתשובה. דבר שאין לו הסבר טבעי, כי חזרה בתשובה היא דבר קשה מאוד.

כדי להבין כמה זה מפליא, הרב סיפר שבימי החזון איש באו לספר לו כחידוש גדול שחמש משפחות חזרו בתשובה. והחזון איש אמר שזה בזכות הסבתא שלהם, שבכתה הרבה. זה היה אז מאורע. והיום – תנועה גדולה.

וזה, אמר הרב, קיום של "וזרקתי עליכם מים טהורים": רוח טהרה שה' משרה, מעבר לכל מה שבני אדם יכולים לעשות.

והרב העיר שהדבר מעניין במיוחד, כי דווקא אחרי מלחמה קשה כל כך, באה התעוררות כזאת.

☀️
השורה התחתונהתנועת התשובה הגדולה התחילה כמה שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים.
🚶8

שקט של יום הכיפורים

והרב הוסיף: גם ביום הכיפורים עצמו רואים את זה בחוש. בכל שנה, כשהוא הולך ברחוב ביום הכיפורים, הוא מתלהב מחדש: אין מכוניות, הכל שקט. דבר שאין לו דוגמה בכל השנה כולה.

זו, לדבריו, עוד המחשה של "וזרקתי עליכם מים טהורים". הקדוש ברוך הוא מעורר את כל העם, גם את מי שבשאר ימות השנה רחוק. ביום הזה, כמעט כולם מרגישים שיש משהו אחר באוויר.

וזה מתאים לדברי רבי עקיבא: "לפני מי אתם מיטהרים" – ה' עצמו הוא הפועל. הטהרה של יום הכיפורים אינה רק מה שהאדם עושה, אלא מה שה' עושה עמו.

ומי שמתבונן בכך, רואה את יד ה׳ מול עיניו.

☀️
השורה התחתונהביום הכיפורים רואים בחוש את רוח הטהרה שה' משרה על כל העם.
🌬️9

רוח שאינה תלויה בנו

מה הלקח מנבואת יחזקאל לדורנו? הרב הדגיש שהתעוררות התשובה הגדולה אינה רק תוצאה של מאמצים אנושיים. היו ארגונים, היו אנשים מסורים, אבל התוצאות היו גדולות בהרבה ממה שאפשר היה לצפות. כשכמעט כל המשתתפים בסמינר הראשון חזרו בתשובה – זה כבר אינו הסבר טבעי.

זה "וזרקתי עליכם מים טהורים": ה' עצמו זורק את המים. הוא משרה רוח שבה הלבבות נפתחים. ומה שמוטל עלינו הוא להיות שם, להשתתף, לפתוח את הלב לרוח הזאת.

ויש כאן גם עידוד: מי שעוסק בקירוב, או מי שמתפלל על קרוב משפחה שרחוק, אינו צריך לחשוב שהכל תלוי בו. יש רוח גדולה שפועלת בדור, והוא רק חלק ממנה.

ובמיוחד ביום הכיפורים, כשה' מטהר את כל ישראל, אפשר לבקש שהרוח הזאת תתפשט ותגיע לכל יהודי.

☀️
השורה התחתונההתעוררות התשובה בדורנו היא מעשה ה', ומה שמוטל עלינו הוא להצטרף אליה.
🧹10

"מכל גלוליכם אטהר אתכם"

בנבואת יחזקאל נאמר: "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם". "מכל" – לא רק מחלק. גם מן הדברים שנראו עמוקים מאוד, גם מן ההתרחקות של דורות.

ואחריו ממשיך הנביא: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם". הטהרה אינה רק ניקוי של העבר. היא גם לב חדש.

זה מה שקורה, לדברי הרב, בדורנו: אנשים שגדלו רחוקים לגמרי מן התורה, מוצאים את דרכם בחזרה, ומגיעים לא פעם לדרגות גבוהות. והוא ראה בזה את קיום הנבואה, ואת הסיבה שרבי עקיבא בחר דווקא בפסוק הזה כדי לתאר את טהרת יום הכיפורים.

ומי שמבין שכך ה' פועל עם הדור כולו, יכול לבקש ביום הכיפורים שגם בו עצמו יתקיים "לב חדש".

☀️
השורה התחתונההנבואה מבטיחה טהרה מכל הטומאות, גם מאלה שנראו עמוקות מאוד.
🕊️
תחנה 3 מתוך 3

סוד המקווה לפי המהר"ל

📖11

דרשות של פראג

כדי להבין איך פועלת הטהרה, הרב הביא את דברי המהר"ל. למהר"ל, מלבד ספריו, יש שתי דרשות כתובות: "דרוש לשבת תשובה" ו"דרוש לשבת הגדול". ומכאן רואים שכבר בפראג, לפני כחמש מאות שנה, היה נהוג שהרב המקומי דורש דרשה גדולה בשבת שובה ובשבת הגדול.

הרב סיפר שבילדותו, רב העיר היה מקפיד שלא תהיה דרשה אחרת באותה שעה, וכל הזקנים היו מגיעים. וגם היום יש זקנים שאינם מוותרים על הדרשה של שבת שובה.

והמהר"ל מסביר מדוע דווקא רבי עקיבא אמר את הדברים האלה. רבי עקיבא היה מן היחידים שידעו לראות מה קורה בשמיים. מסופר עליו שהגיע למקומות גבוהים מאוד, וכשהיה קורא שיר השירים, היו עיניו זולגות דמעות, כי הבין לאילו דברים נשגבים הוא מכוון. הוא הבין מה קורה ביום הכיפורים, ולכן התרגש כל כך ואמר "אשריכם ישראל".

וכך המשנה, שנראית כשיר משמח, היא בעצם עדות של מי שראה את סוד היום מבפנים.

☀️
השורה התחתונההמהר"ל כתב דרשה לשבת שובה ודרשה לשבת הגדול, ומהן רואים מנהג עתיק.
🍽️12

למה צמים?

המהר"ל אומר: מה שישראל מיטהרים ביום הכיפורים, הוא משום שיש להם דבקות בה', כמו שנאמר "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם". ועל זה אמר רבי עקיבא "אשריכם", כי אין מעלה גדולה מזו.

ולמה צמים? הרב הדגיש: התורה אינה אוהבת סבל. אין בתורה מצווה להסתגף, ללכת על גחלים או לייסר את עצמו. "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם". הגמרא אף מסיקה שבארבעת המינים לא ייתכן שהתורה ציוותה על צמח קוצני, שפוצע את הידיים. אם כן, למה הצום, הצום היחיד מן התורה?

המהר"ל מסביר: ביום הכיפורים, על ידי עינוי הנפש וסילוק הגשמיות מישראל, יש להם דבקות בה'. הגוף אינו עובד ביום הזה, האדם אינו חושב על אוכל, וכל מחשבתו פנויה להתקרב לבורא עולם. הצום אינו עונש, אלא אמצעי להידבק.

וכשישראל דבקים בה', שאין אצלו חטא, החטא מסתלק מהם. זה סוד הכפרה.

וכך מתיישבת השאלה: התורה אינה מבקשת סבל, אבל היא מבקשת שהאדם יתרומם מעל הגוף, ולו ליום אחד בשנה.

☀️
השורה התחתונההתורה אינה מבקשת סבל; הצום נועד לסלק את הגשמיות כדי שישראל יידבקו בה'.
🛁13

סוד המקווה

המהר"ל מסביר גם את סוד המקווה, בדרכו המיוחדת: הוא ידע קבלה, אבל ידע להסביר אותה בשפה פשוטה, שגם מי שלא למד ספירות יכול להבין. ולכן, אמר הרב, דבריו אהובים כל כך.

המקווה מטהר את הטמא כשהוא נדבק בו לגמרי, בלי שום חציצה. למה? כי במקווה אין שייכות לטומאה. מים שאינם שאובים בכלי, אלא מחוברים לקרקע בלי תפיסת יד אדם, אינם מקבלים טומאה. "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר". הרב העיר שלכן בניית מקווה דורשת מומחיות רבה, כדי שהמים לא ייחשבו כאילו נאספו בכלי.

וכשאדם נכנס למקווה בלי חציצה, הוא כביכול מתאחד עם המים. ומה שנכון למים – שאין בהם טומאה – נכון גם לו. הטומאה מסתלקת ממנו.

וכך, אומר המהר"ל, הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל: הם דבקים בו לגמרי, בלי שום חציצה, והוא מסולק מן החטא. ולכן ישראל טהורים. זה "מקוה ישראל ה'".

ומכאן גם מובן למה המהר"ל מכנה זאת "דבקות גמורה": לא קרבה חלקית, אלא התאחדות שאין בה הפרדה.

☀️
השורה התחתונהמים שלא נגעה בהם יד אדם אינם מקבלים טומאה; מי שנדבק בהם בלי חציצה – נטהר. כך הדבקות בה'.
✨14

דרגת הבינה

והמהר"ל מסיים: אשרינו ואשרי חלקנו, שזכינו לאור הקדוש הזה, שלא זכו בו אפילו מלאכים עליונים, כפי שידוע לחכמי הבינה. כאן, אמר הרב, המהר"ל רומז שהוא מבין גם את הקבלה. הוא רומז כנראה לספירת הבינה, ספירה גבוהה מאוד, הנקראת גם "שער החמישים". ביום הכיפורים, ישראל מגיעים כביכול למדרגה שמעל לשבע הספירות התחתונות.

וביום הגדול הזה צריך להשתדל לסלק את הגופניות שבאדם, עד שיהיה כמו מלאך לגמרי. לכן נצטווינו להתענות: כדי לסלק את הגוף, ושיהיה האדם קדוש כמלאך.

ומה למדנו מכל זה? הטהרה של יום הכיפורים אינה באה מן הסבל, אלא מן הדבקות בה'. הצום הוא רק הדרך להגיע אליה.

והדרך לשם היא דרך הדבקות, ולא דרך הסבל.

☀️
השורה התחתונההמהר"ל רומז שביום הכיפורים ישראל מגיעים למדרגה גבוהה מן המלאכים.
💊15

שאלה מעשית

מהבנת המהר"ל עלתה בשיעור שאלה מעשית. יש היום תרופות שעשויות להקל מאוד את תחושת הצום. האם מותר להשתמש בהן?

הרב הסביר שהשאלה תלויה בהבנת מטרת הצום. אם המטרה היא הסבל עצמו, כדי לזכך את העוונות, אולי מי שלוקח תרופה כזו "בורח" מן המצווה. אבל לפי המהר"ל, המטרה היא לסלק את העיסוק בגשמיות ולהידבק בה'. מי שאינו אוכל ואינו עוסק באוכל, מקיים את המטרה, גם אם אינו מרגיש רעב. ולכן, לדבריו, לפי הבנה זו אין בכך בעיה עקרונית.

הרב הזכיר שתי שאלות נוספות שיש לבדוק: שאלת נטילת תרופה ביום טוב ובשבת, ושאלת השפעות התרופה על האדם, ושאת זה צריך לבדוק עם רופא. ובוודאי, הלכה למעשה כל אחד ישאל את רבו.

אבל העיקר הרעיוני ברור: הצום אינו מטרה בפני עצמה. הוא כלי לדבקות. ומי שמבין זאת, יכול לחוות את יום הכיפורים כיום של קרבה ושל טהרה, ולא של סבל.

ומי שנוהג כך, נכנס ליום הכיפורים לא מתוך חשש מן הרעב, אלא מתוך ציפייה לטהרה.

☀️
השורה התחתונהלפי הבנת המהר"ל, הרב לא ראה סיבה הלכתית לאסור תרופה שמקלה את הצום, אבל זו שאלה לרב.
🚪16

בלי חציצה

המהר"ל הדגיש שהמקווה מטהר רק כשהאדם נדבק בו "לגמרי, בלי שום חציצה בעולם". כל מי שמכיר את דיני הטבילה יודע כמה מקפידים על כך: אפילו דבר קטן שחוצץ בין הגוף למים מעכב את הטבילה.

וכך גם ביום הכיפורים. הטהרה באה מן הדבקות בה', והדבקות צריכה להיות בלי חציצה. מה חוצץ? הגשמיות, שלכן מתענים. וגם המחשבות הזרות, הטרדות, הכעסים.

ומכאן אפשר להבין את ההכנות ליום הכיפורים: לבקש מחילה מבני אדם, לסלק מן הלב טינה וקפידה, לפנות את הראש מעיסוקים. כל אלה מסירים חציצות, כדי שביום עצמו האדם יוכל להיכנס "למקווה" כולו.

ומי שנכנס כך, בלב שלם, נטהר. כי "מקוה ישראל ה'" – ה' עצמו הוא המקווה, ואין בו שום טומאה.

☀️
השורה התחתונהכמו שבמקווה כל חציצה מעכבת את הטהרה, כך ביום הכיפורים צריך להסיר את מה שמפריד בין האדם לבוראו.
😊17

יום טוב של טהרה

מה המשמעות של כל זה לחוויית יום הכיפורים? רבים חווים את היום כיום של סבל: רעב, חולשה, ספירת השעות עד הסוף. אבל לפי המהר"ל ורבי עקיבא, זה יום של אושר. "אשריכם ישראל".

ביום הזה ישראל זוכים לדבקות שאין כמותה בכל השנה, למדרגה שאפילו מלאכים לא זכו לה. הצום אינו עונש, אלא הסרת הגשמיות, כדי שהנשמה תוכל להתעלות.

ולכן, אמר הרב, אין זה מקרה שהמשנה מכנה את יום הכיפורים "יום טוב": "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים". זה אחד הימים הטובים ביותר שיש לעם ישראל.

ומי שנכנס ליום הכיפורים עם ההבנה הזאת, שהוא הולך להיטהר במקווה שהוא ה' עצמו, יכול לחוות אותו בשמחה, באהבה ובתקווה.

☀️
השורה התחתונהמי שמבין שהצום הוא דבקות ולא סבל, יכול לשמוח ביום הכיפורים.
🌟18

אשרינו

דברי המהר"ל מסתיימים בקריאה: "ואשרינו ואשרי חלקנו". כמו רבי עקיבא, שפתח ב"אשריכם ישראל", גם המהר"ל אינו מסתפק בהסבר שכלי. הוא מתפעל, ומבקש שגם הלומד יתפעל.

וזה אולי המסר העמוק של השיעור כולו. יום הכיפורים אינו רק יום שבו מבקשים סליחה ומקווים לטוב. הוא יום שבו קורה דבר נפלא: עם שלם נכנס, כביכול, למקווה שהוא הקדוש ברוך הוא עצמו, ויוצא טהור.

מי שמבין זאת, אינו יכול שלא לומר "אשרינו". אשרינו שיש לנו יום כזה, אשרינו שה' מטהר אותנו בעצמו, ואשרינו שאנחנו יכולים להידבק בו בלי חציצה.

והרב סיים בתפילה שנזכה כולנו, ביום הכיפורים הקרוב, לטהרה הזאת – לטהרה כמו מלאכים, ואפילו יותר.

גמר חתימה טובה.

☀️
השורה התחתונהסוף דברי המהר"ל הוא קריאת אושר: אשרינו שזכינו לאור הזה.
🌺

גלויה אחת לקחת הביתה

ומי שנכנס ליום הכיפורים עם ההבנה הזאת, שהוא הולך להיטהר במקווה שהוא ה' עצמו, יכול לחוות אותו בשמחה, באהבה ובתקווה.

— מתוך "יום טוב של טהרה"

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה